מאמרי חז"ל על מעלת חג הסוכות

מאמרי חז"ל על מעלת חג הסוכות ציטוטים ומקורות על מעלת חג הסוכות

קרא עוד
חג הסוכות: חג השמחה ואחדות האומה

חג הסוכות: חג השמחה ואחדות האומה במערכת "שלושת הרגלים", תופס חג הסוכות מקום רב וחשוב, אחרי ימי הדין, התשובה והכפרה, באים "ימי החגים" שהם ימי שמחה והלל, רוממות הגוף והנפש, וסימנך "ולישרי לב שמחה" כלומר לאחר שמיישרים את עקמומיות הלב ומשכללים את העיוותים על ידי "תשובה" בראש השנה ויום הכיפורים, זוכים לשמחה, לרוממות הנפש, לשמחה של אחדות, לשמחה אמיתית ואדירה של תורה, של קדושה ובטחון בבורא "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג,מ) וין שמחה אמיתית ושופעת הוד והדר אלא כהסתופפות בצל כנפיו יתברך ולא בצל שרים ורוזנים, ולכן "חג הסוכות" הוא "מבצר הגנה" אלוקית לעם ישראל "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג,מג) כלומר "שהסוכות" שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם "ענני כבוד" שהקיף בהם את ישראל לבל יכם שרב ושמש, ולכן כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ציוונו לעשות "סוכות" כדי להחזיר לתודעת היהודי שההשגחה האלוקית מסככת ומגינה על האדם לבל יפגע מהבלי העולם ושגעונותיו.

קרא עוד
מאמרי חז"ל על השמחה בחג הסוכות

מאמרי חז"ל על השמחה בחג הסוכות יצאנו מימים נוראים, ימי הדין, הסליחה והכפרה, ונכנסים לחג הסוכות, חג השמחה כי רצון בוראנו שנעבוד אותו בשמחה ובטוב לבב "עבדו את ה' בשמחה", ואי אפשר לעובדו אלא בכח התשובה, כי רק אחרי הכנעת היצרים הרעים שבאדם יכול הוא להתמסר לעבודת ה' בחדוה, באמונה ובתשוקה עזה ולכן הפליגו חז"ל במצות "השמחה" שהיא יסוד נפשי בחיי אנוש.

קרא עוד
קריאת מגילת קוהלת בחג הסוכות

קריאת מגילת קוהלת בחג הסוכות במסכת סופרים (יד,א) איתא שרבים נוהגים לקרוא קוהלת בחג הסוכות ובקריאתה ישנם מנהגים שונים: חלק מיוצאי גלות אשכנז שנוהגים לקרוא קוהלת מתוך מגילת קלף ולברך לפני קריאתה "על מקרא מגילה" וברכת "שהחיינו" וכך נוהגים תלמידי הגר"א כפי שנהג הגר"א. מנהג רוב אשכנז שלא לברך על קריאתה וגם אינם מקפידים לקוראה ממגילת קלף (עיין הרמ"א סימן תצ-ט: ומשנ"ב שם ס"ק יט). והקוראים אותה קוראים בתפילת שחרית של שבת חול המועד סוכות וקוראים אותה לפני קריאת התורה. הספרדים לא נוהגים לקרוא קוהלת בסוכות ויוצאי גלות ספרד קוראים חלק ממנה סמוך למנחה של שבת והשאר ביום טוב אחרון.

קרא עוד
מעלת השמחה בשמיני עצרת

מעלת השמחה בשמיני עצרת חג הסוכות הנו בעיקרו חג של שמחה, בהיותו מסמן את סיומה של עונת האסיף ״ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג,מ), וכולנו כאחד חייבים בשמחה זו כפי שנצטווינו "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר... והיית אך שמח"

קרא עוד
מעלת התורה ושמחתה בחג "שמיני עצרת"

מעלת התורה ושמחתה בחג "שמיני עצרת" חג "שמיני עצרת" אנו מסיימים את "חג סוכות" וגם מסיימים את 'התורה״ אבל חוזרים לראשיתה, וביום זה אנו שמחים, מלאי עוז וחדוה שזיכנו הקב״ה לקבל תורתו, ללומדה ולסיימה, ואין שמחה גדולה לישראל כשמחת התורה המשמחת את הלב, מתקנת את המידות ומזריחה עלינו "אורות עליונים" להשיג תכלית חיינו ואושר קיומנו הלאומי והיא המפלסת בלבנו נתיבות שלום, אחוה ורעות:

קרא עוד
קדושת הסוכה בחיי הפרט והכלל

קדושת הסוכה,ואמרו חכמינו "אין לך חביבה ממצות סוכה שכן אדם נכנס לתוך המצוה בכל אבריו ומלבושיו ואפילו בנעליו ומגפיו".קדושת הסוכה מזכה כל אחד מישראל במדרגות מיוחדות הבאות לידי ביטוי במהות החג שנושא בתוכו מספר סגולות נפלאות, סגולת השלום והשלמות,

קרא עוד
קדושת הסוכה וחביבותה

הסוכה היא מצוה גדולה כי שם "הויה" ו"אדנות" הם גימטריא של סוכה = 91, ולכן נקראת "צלא דמהימנותא" ועיקר חשיבותה שהאדם עם כל מלבושיו מסתופף תחת סיכוכה של השכינה כי הענני כבוד היו מסיעים את ישראל קדימה בלא שום טורח ולכן נאמר "הושבתי ולא הולכתי".

קרא עוד
האור המקיף והאור הפנימי של חג הסוכות

האור המקיף והאור הפנימי של חג הסוכות , חגיגת חג הסוכות היא לזכר ענני כבוד שהקיפו את עם ישראל והם הגינו רק על ישראל, והם היו פולטים את ערב רב שהיה ערבוביה של גויים שעלו עם ישראל ממצרים, וענני כבוד מגלים את אהבתו הגדולה לישראל כי הם "מאמינים בני מאמינים

קרא עוד
מצות הסוכה - זכר לענני כבוד או לסוכות ממש

מצות הסוכה - זכר לענני כבוד או לסוכות ממש בגמרא במסכת סוכה (יא, ב) כן בתורת כהנים (פ.אמור) מובאת מחלוקת תנאים בפירוש הכתוב "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג, מג) לדעת רבי אליעזר הסוכות שהושיב בהן ה' את ישראל במדבר היו "ענני כבוד" ולדעת רבי עקיבא סוכות ממש עשו להם (עיי"ש), ובגליון שם הביא שהגירסא בתו"כ הוא בהיפוך דהיינו שר"א אומר סוכות ממש.

קרא עוד
סוכה אחת / הרב שלמה בן חמו

האחדות שבסוכה "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג, מב) ופירש הרמב"ן כל האזרח... כלומר כל אשר הוא מישראל, מגדולם ועד קטנם... כולם ישבו בסוכה ואמרו במדרש "כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת",

קרא עוד
הסוכה הגנה ומבצר

הסוכה הגנה ומבצר וכמו שהסוכה היא הגנה אישית, כך א"י היא משמשת כעין "סוכה לאומית" כי שתי המצוות הללו דומות ומשמשות "בית לאומי" לפרט ולכלל, והן חומת מגן ומגדל עוז מפני האוייבים ולכן אנו מתפללים "וסוכת דוד הנפולת תקים לנו בב"י" כדי שהשכינה תסכך את האומה ותאיר את כל הוויתה הלאומית להיות "מרכבה לשכינה" וכלי גדול לקליטת האור העליון,

קרא עוד