מאמרי חז"ל  על החורבן ועל בנין המקדש

מאמרי חז"ל על החורבן ועל בנין המקדש מקדש שני מפני מה נחרב? מפני שנאת חינם והראשון מפני ג' עבירות חמורות (יומא ט, ב). מפני מה גלו? מפני שאוהבים את הממון ושונאים איש את רעהו, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים (שבת קיט וספר גלילי זהב).

קרא עוד
חודש תמוז בראי חז"ל

חודש תמוז בראי חז"ל

קרא עוד
חודש אב באספקלריית חז"ל

חודש אב באספקלריית חז"ל חודש "אב" הוא החמישי בחודשי השנה כשמונים אותו מניסן, והאחד עשר כשמונים אותו מתשרי. שם החודש כשמות שאר החודשים העבריים הועלה מבבל, ומקורו ככל הנראה מאכדית, ומזלו "אריה" והוא לעולם בן יום אחד והחודש מלא בן שלושים יום ונוטריקון שלו א-ב דהיינו אדום - בבל שהחריבו את שני בתי מקדשנו בחודש אב.

קרא עוד
הצום במקרא

הצום במקרא סוגי הצומות "הצום" הוא אקט של הימנעות מאכילה ומשתיה ככתוב במגילת אסתר "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו" (ד, טז) וכן מצאנו בדוד המלך שביקש להעביר רוע הגזירה על ידי צום "ויצם דוד צום... ולא ברא אתם לחם" (שמו"ב יב, טז-יז).

קרא עוד
התענית לאור ההלכה והמחשבה

התענית לאור ההלכה והמחשבה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם... (דברים ד, טו) הוא כלל גדול ויסוד מוסד בתורת ישראל והשקפתה האידיאלית על החיים האנושיים עלי אדמות, ועליו מבוסם האיסור מן התורה לסגף את עצמו, לחבל בגופו לאות אבלות או בתור כפרה על חטאיו ופשעיו, כי גופו של האדם איננו קנינו הפרטי, רכושו הבלעדי, ואין לאדם שום בעלות מוחלטת על איברי גופו וכוח החיים שלו לעשות בם כרצונו הטוב, אלא "הגוף"

קרא עוד
מגמת ההתאבלות בתקופת בין המיצרים

מגמת ההתאבלות בתקופת בין המיצרים הימים שבין צום שבעה עשר בתמוז לבין צום תשעה באב נקראים ימי "בין המיצרים" ע"ש הפסוק באיכה (פ"א, ג) "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים" ודרשו על זה חז"ל אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב שבהם הצרו הגויים ופרעו בישראל עד שבתשעה באב שרפו את בית קדשנו ומשום כך נוהגים בית ישראל מנהגי צער ואבלות על החורבן ואבדן עצמאותנו המדינית בימים אלה וממעטים בהם בשמחה ובשירה (עיין שו"ע סימן תקנא).

קרא עוד
על מה אבדה הארץ

על מה אבדה הארץ מסכת בבא מציעא (פה, א) ובנדרים (פא, א): אמר רב יהודה אמר רב... על מה אבדה הארץ, דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוה, אמרו לנביאים ולא פירשוה עד שפירשו הקב"ה בעצמו שנאמר "על עזבם את תורתי אשר נתת לפניהם" (ירמיה ט, יא) אמר רב יהודה שלא ב

קרא עוד
תקופת בין המיצרים - לאור חז"ל

תקופת בין המיצרים - לאור חז"ל תקופת "בין המיצרים" או כפי שנקראים בפי העם "שלושת השבועות" הם עשרים ואחד ימי אבל רצופים החל מיום שבעה עשר בתמוז עד לאחר יום צום של תשעה באב. בימים אלה עם ישראל מתאבל על אבדן עצמאותו, על חורבן בית מקדשו ומקונן על עקירתו מארץ חמדת לבו ובמיוחד על "צער השכינה" שגלתה ממקומה ונמצאת באבל על גלות ישראל.

קרא עוד
אמרות גדולים על עיה"ק ירושלים

אמרות גדולים על עיה"ק ירושלים אמרות גדולים על עיה"ק ירושלים אם לארץ נשמה - הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל. (דוד בן גוריון) נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים - ש"י עגנון.

קרא עוד
על מעלת ירושלים

על מעלת ירושלים קץ נתתי לימיני כל זמן שבני משועבדים עמהם תהא ימיני משועבדת להם, גאלתי בני, גאלתי ימיני (מדרש שוחר טוב תהלים קלז). לא נשבר לבם של ישראל אלא בשביל שחרבה ירושלים. (שוחר טוב תהלים קמו)

קרא עוד
בנין בית המקדש השלישי לאור ההלכה

בנין בית המקדש השלישי לאור ההלכה חז"ל לימדונו שחובת על כל יהודי להשתוקק, לכסוף לבנין המקדש השלישי, וחייבו אותנו לזכור ולהתאבל על חרבנו והעדרו, ובשולחן ערוך קיים סימן שלם הנקרא "לעשות זכר למקדש" (שו"ע או"ח סימן תקם) וכל צעד ושעל בארחות חיינו, זכרון המקדש הוא במרכז שמחתנו, תפילותינו וכיסופינו הפרטיים והכלליים, בשלשת השבועות של ימי המיצרים, כל יהודי מסתובב בתחושה עגומה, במנהגי אבלות על חרבן המקדש שחרבנו הוא חורבן לאומי, נטילת גאוות האומה הישראלית (עיין חגיגה ה' 2) ולכן בחיוב זכרונו וערגתו נתעורר אל העתיד מתוך צפיה עזה להקמתו, וגם לזכור את פאר העבר של אומתנו המפואר ולהרגיש את חסרונו בחיי האומה.

קרא עוד
הכותל המערבי וקדושתו הנצחית

הכותל המערבי וקדושתו הנצחית "כותל המערבי" הוא השריד האחד והיחידי שנשאר לנו לפליטה גדולה מן הבית הגדול והקדוש שהוא לב האומה, בית המקדש שעמד בהר המוריה לנס עמים, וקדושתו היא קדושה נצחית ואינו נחרב לעולם, וחז"ל בספרות המדרשית גילו את נצחיותו ונציין כמה מהם:

קרא עוד