שו"ת ראש השנה

שו"ת ראש השנה שאלה: תושב שואל למה נהגו שלא לאכול אגוזים בר"ה וכן לא חמוצים ולא יינות חריפים? תשובה: מנהג זה להקפיד בליל ר"ה שלא לשים חמוצים ולא ענבים וזיתים שחורים הביאו אותו האחרונים, מרן הבן איש חי (פ. נצבים אות ה ובעל כף החיים סימן תקפג ס"ק ח) ולענ"ד הטעם פשוט שהרי בליל ר"ה שהוא התחלת השנה החדשה אנו לוקחים דברים מתוקים לסימנא טבא כדי להתפלל שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של שמחה ואושר ולכן לא אוכלים מאכלים חריפים, חמוצים, מרים ושחורים כדי שלא תהיה לנו שנה חריפה, אפלה וחמוצה אלא מתוקה כדבש.

קרא עוד
שו"ת יום הכיפורים

שו"ת יום הכיפורים שאלה: אם התשובה היא מצות עשה מדאורייתא לרוב הפוסקים, למה לא תיקנו ברכה על מצות התשובה? תשובה: מצאתי חמשה נימוקים למה לא מברכים על מצות התשובה "ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו" ונציין אותם: א- יש שכתבו כיון שהתשובה אינה מצוה בפני עצמה אלא הוידוי הוא גמר התשובה (עיין רמב"ם הל' תשובה פ"א, הל' א) וכלל נקוט בידינו בברכת המצוות שאין מברכים אלא בגמר המצוה ולא על ההתחלה כמ בסוכה שאין מברכים על עשייתה אלא על ישיבתה.

קרא עוד
שו"ת חג הסוכות

שו"ת חג הסוכות שאלה: האם אני יכולה ליטול ארבעת המינים ולברך עליהם שהחיינו? תשובה: מצות נטילת לולב ומיניו היא מצות עשה מן התורה וקיי"ל כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות גם מדרבנן וכן פסק מרן בסימנים (יז ותקפט) שנשים פטורות ולא תברכנה ולא יברכו להן כי זוהי ברכה לבטלה כי אי אפשר לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" בדבר שאינה מחוייבת לא מדברי תורה ולא מדרבנן (משנ"ב תקפט ס"ק י) וכן פסק רבנו הרמב"ם (הל' סוכה פ"ו הל' יג: והל' ציצית פ"ג הל' ט).

קרא עוד