מאמרי חז"ל  על החורבן ועל בנין המקדש

מאמרי חז"ל 

על החורבן ועל בנין המקדש


  • מקדש שני מפני מה נחרב? מפני שנאת חינם והראשון מפני ג' עבירות חמורות (יומא ט, ב).
  • מפני מה גלו? מפני שאוהבים את הממון ושונאים איש את רעהו, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים (שבת קיט וספר גלילי זהב).
  • כל המתאבל על ירושלים זוכר ורואה בשמחתה (תענית ז, א).
  • כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו מעליו עליו כאילו הוא החריבו (ירושלמי יומא פ"א, הל' יא).
  • אקמצא ובר קמצא נחרב ירושלים (גיטין נה, א).
  • ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו (גיטין נו, א).
  • לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפני משורת הדין (בב"מ ז, א).
  • הרואה את ירושלים בחורבנה אומר " ציון מדבר היתה ירושלם שממה" וקורע (מועד קטן כו, א , שו"ע או"ח סימן תקסא, ב ורמב"ם הל' תעניות פ"ה, הל' טז והב"י והב"ח שם). והרואה מקום מקדשנו אומר "בית קדשנו ותפארתנו אשר הילכו אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה וקורע" (עיי"ש במשנ"ב ס"ק יג).
  • שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיה סו, י).
  • אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה (תהלים קכו, ב) אימתי? בזמן שיאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה (ברכות לא, א). הוא אורי, אני ואתם נלך ונאיר לציון (ילקו"ש לישעיה ס, א).
  • כל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינן אלא מציון (ויקרא רבה פ. כד אות ד).
  • לספר בציון שם ה' ותהילתו בירושלים (תהלים קב, כב)
  • "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים קב, טו)
  • וכתב ריה"ל (כוזרי ה, כד) על פסוק זה "כי ירושלים אמנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.
  • בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר להם "ענוים הגיע זמן גאולתכם" (ילקו"ש ישעיה רמז תצט)
  • בנין ירושלים תשועת ישראל היא" (ברכות מט, רש"י שם ד"ה בונה).
  • "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים" (זכריה ח, יט)
  • חמשה דברים אירעו לאבותינו בשבעה עשר בתמוז, נשתברו הלוחות ובטל התמיד, הובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל (משנה תענית פד ושמות לב ומל"ב כא, ירמיה טל, נב ותענית כח).

  •  
  • חרות על הלוחות (שמות לב) אלמלא נשתברו לוחות הראשונים לא נשתכחה תורה מישראל ואין כל אומה שולטת בהם אל תקרי "חרות" אלא חירות. (עירובין נד, א).
  • אילו המתינו ישראל למשה ולא עושים חטא העגל לא היו אומות העולם ולא מלאך המות
  • שולטים בהם - חירות מהגלות וממלאך המות (שמו"ר לב).
  • ציון, איך יערב לי אכל ושתה בעת אחזה כי יסחבו הכלבים את כפיריך" (ריה"ל).
  • בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה (ר"ה יח, א: ירמיה נב, יב-יד: ומלכים ב כה, ח: הרמב"ם הל' תענית כט).
  • "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד, א) אותו לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה לדורות (סנה' קד, א)
  • "וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו... וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות" (תהלים קו- כד,כו,כז)
  • תיקנו עליו על בית המקדש - ברכת ניחומים שינחמנו המקום בבנינו מאבלנו, שאנו מתאבלים עליו כעל המת (רש"י לכתובות ח).
  • למה נכתבה מגילת איכה באלף בית? מפני שעברו על התורה שניתנה באלף בית.
  • בית המקדש השני נחרב בשנת ג' אלפים תתל' לבריאת העולם (70 לספירתם).
  • העיר רבי יהושע, מיום שחרב בית המקדש אין יום שבו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות (סוטה מח).
  • מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים (ברכות לב).
  • אמר ר' אלעזר: מיום שחרב המקדש, ננעלו שערי תפילה ואע"פ כן שערי דמעה לא ננעלו (ברכות לב) ואין יום שאין בו קללה (שם: ע"ז לג, סוטה מט)
  • מיום שחרב המקדש אין יורדים גשמים מאוצר טוב שבזמן שישראל שרויים על אדמתם גשמים יורדים מאוצר טוב, ובזמן שאין ישראל שרויים על אדמתם אין גשמים יורדים מאוצר טוב (בב"ת כה, ב).
  • מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו (מגילה יב).
  • מיום שחרב המקדש, נגדעו אלופי עצה והדעות משובשות והלב אינו קיים על בוריו והולך אחרי מראית עין (זוה"ק).
  • ציון, בך נקשרו נפשות חבריך, הם השמחים לשלוותך, והכואבים על שוממותיך, ובכים על שבריך (ריה"ל).
  • הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר "ערי קדשך היו מדבר" (ישעיה סד, ט) וקורע בגדיו (מועד קטן כו, א). ובחורבנן - פירש מרן הב"י אפילו יושבים בהם ישראל כיון שהישמעאלים שולטים בהן נקרא בחורבנן (הב"י סימן תקסא).
  • "והשמותי את מקדשיכם" (ויקרא כו, לא) לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות (תו"כ שם).
  • "ואבדתם בגוים" (ויקרא כו, לח) כשתהיו פזורים תהיו אבודים זה מזה (רש"י שם).
  • לא חרבה ירושלים אלא על קלקול הדין (תנחומא).

  • לא חרבה ירושלים אלא שלא היתה להם בושת פנים זה מזה (שבת קיט, ב).
  • "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהלים קלז, ה) ופירש המהר"ל: כי ירושלים היא עיקר ומעלת העולם ודבר שהוא עיקר כמו הימין אין בו שכחה.
  • מקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה, והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה (תנחומא ויקהל ז).
  • אוי להם לאומות העולם שאיבדו ואינם יודעים מה שאיבדו, בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר עליהם ועכשיו מי מכפר עליהם (סוכה נה, ב).
  • "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מל"א ט, ג).
  • אמר רב שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות ואז היא נבנית (ברכות מט ותנחומא).
  • פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלים כי ניחם ה' עמו גאל ירושלים (ישעיה נב, ט).
  • "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" (תהלים קב, יד וישעיה ב).
  • "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א) למה שתי פעמים? לפי שכל מכות שלקו כפולות היו ולכן נחמותיה כפולות: עורי עורי (ישעיה נא, ט) "שוש אשיש בה'" (שם סא ,י) אנכי אנכי מנחמכם (שם נא, יב וילקו"ש ישעיה).
  • אמר להם הקב"ה לישראל: אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני היו שואלים בשלומה ואני נותן לכם שלום שנאמר "שאלו שלום ירושלים" (מסכת דרך ארץ זוטא).
  • רשב"י אומר בשלשה דברים עתידים למאוס, במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבנין בית המקדש ואין נגאלים עד שיחזרו ויבקשו את שלשתם שנאמר "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלהיהם" - זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם - זו מלכות בית דוד, ופחדו אל ה' - זה בית המקדש (ילקו"ש שמואל א' פרק ח, קו) ולכן כתב החיד"א בתחנון שלו ביוה"כ "מרדנו במלכות שמים מרדנו במלכות בית דוד מאסנו בבית המקדש ושלשתם אנחנו מבקשים".
  • כתבו המשנה ברורה (שו"ע צד - ס"ק ג) וכף החיים (ס"ק א) "שצריך כל אדם בכל תפילה לכוון היטב ויחשוב בלבו ורעיונו כאילו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים".
  • ר"א אומר כל שלא אמר מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו (ברכות מח, ב) כי אין בנין ירושלים שלם אלא בחזרת מלכות בית דוד למקומה (משנ"ב סימן קפז).
  • כל המתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים פתוח הוא לשמוע תפילתן של ישראל (רמב"ן לבראשית כח, יז).
  • על מה אבדה הארץ... על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם... (ירמיהו ט, יא-יב) ואמרו במסכת נדרים (פא, א) על זה "שלא בירכו בתורה תחילה" ופירש הר"ן שם בשם רבנו יונה: עוסקים היו בתורה תמיד אלא שלא היתה להם התורה חשובה בעיניהם כל כך שהיא ראוי לברך עליה (עיי"ש).
  • אין המקדש נופל אלא בידי גדולה שבאומות לקיים "והלבנון באדיר יפול" (גיטין נו, ב).


  • אין מקבלים תנחומים על החי, אבל המת משתכח מן הלב שנאמר "נשכחתי כמת מלב" (מסכת סופרים פ. כא) ולכן אין נחמה על חורבן המקדש כי הוא חי וקיים והוא בית חיינו.
  • כל הנמנע מלהתאבל על ירושלים ועל המקדש מעכב את הגאולה ולכן "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (עיין נצח ישראל פ. ג)
  • בשעה שביקש הקב"ה להחריב את בית המקדש אמר כל זמן שאני בתוכו אין אומות העולם נוגעים בו אלא אכבוש את עיני ממנו ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ ויבואו האויבים ויחריבו אותו (פתיחת איכ"ר: ילקו"ש איכה).
  • מפני מה גלו ישראל לבבל יותר מכל הארצות כולן? מפני שבית אברהם משם, משל למה הדבר דומה? לאשה שקלקלה על בעלה להיכן משלחה? משלחה לבית אביה (תוספתא בבא קמא).
  • מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם, ומי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בין מפואר מעולם (סוכה נא, ב).
  • לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי של בית המקדש שנאמר "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שה"ש ב, ט).
  • ביום שחרב בית המקדש נולד הגואל, המשיח (ירושלמי ברכות פ"ב, איכ"ר א).
  • "שלם ישלם המעבר את הבערה" (שמות כב, ה) אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי אני הצתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש (בבא קמא כו, א).
  • כל תפילתן של ישראל אינה אלא על בית המקדש, רבש"ע: יבנה בית המקדש! רבש"ע - מתי יבנה ביהמ"ק? (בר"ר יג) ומיום שנחרב הבית אין שחוק לפני הקב"ה ולא נראה רקיע בטהרתו (ברכות לב, מט: וסוטה מו).
  • כתב החינוך (מ. צה): בנין הבית להקב"ה הוא להכין הלבבות לעבודתו כי הגופות יוכשרו ע"י הפעולות, על ידי התמדת הפעילות מיטהרות מחשבות הלב, ומתוך הכשר המעשה וטהרת המחשבה שיהיה לנו שם יעלה שכלנו אל הדבקות עם השכל העליון.
  • המתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד (הרמב"ן לבראשית כח, יז).