סוכות #הרב בן חמו

קדושת הסוכה,ואמרו חכמינו "אין לך חביבה ממצות סוכה שכן אדם נכנס לתוך המצוה בכל אבריו ומלבושיו ואפילו בנעליו ומגפיו".קדושת הסוכה מזכה כל אחד מישראל במדרגות מיוחדות הבאות לידי ביטוי במהות החג שנושא בתוכו מספר סגולות נפלאות, סגולת השלום והשלמות,

הסוכה היא מצוה גדולה כי שם "הויה" ו"אדנות" הם גימטריא של סוכה = 91, ולכן נקראת "צלא דמהימנותא" ועיקר חשיבותה שהאדם עם כל מלבושיו מסתופף תחת סיכוכה של השכינה כי הענני כבוד היו מסיעים את ישראל קדימה בלא שום טורח ולכן נאמר "הושבתי ולא הולכתי".

האור המקיף והאור הפנימי של חג הסוכות , חגיגת חג הסוכות היא לזכר ענני כבוד שהקיפו את עם ישראל והם הגינו רק על ישראל, והם היו פולטים את ערב רב שהיה ערבוביה של גויים שעלו עם ישראל ממצרים, וענני כבוד מגלים את אהבתו הגדולה לישראל כי הם "מאמינים בני מאמינים

מצות הסוכה - זכר לענני כבוד או לסוכות ממש בגמרא במסכת סוכה (יא, ב) כן בתורת כהנים (פ.אמור) מובאת מחלוקת תנאים בפירוש הכתוב "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג, מג) לדעת רבי אליעזר הסוכות שהושיב בהן ה' את ישראל במדבר היו "ענני כבוד" ולדעת רבי עקיבא סוכות ממש עשו להם (עיי"ש), ובגליון שם הביא שהגירסא בתו"כ הוא בהיפוך דהיינו שר"א אומר סוכות ממש.

האחדות שבסוכה "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג, מב) ופירש הרמב"ן כל האזרח... כלומר כל אשר הוא מישראל, מגדולם ועד קטנם... כולם ישבו בסוכה ואמרו במדרש "כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת",

הסוכה הגנה ומבצר וכמו שהסוכה היא הגנה אישית, כך א"י היא משמשת כעין "סוכה לאומית" כי שתי המצוות הללו דומות ומשמשות "בית לאומי" לפרט ולכלל, והן חומת מגן ומגדל עוז מפני האוייבים ולכן אנו מתפללים "וסוכת דוד הנפולת תקים לנו בב"י" כדי שהשכינה תסכך את האומה ותאיר את כל הוויתה הלאומית להיות "מרכבה לשכינה" וכלי גדול לקליטת האור העליון,

כתב רבנו הטור (סימן תיז) שהמועדים נתקנו כנגד האבות, פסח כנגד אברהם דכתיב "לושי ועשי עוגות" (בראשית יח, ו) ופסח היה; שבועות כנגד יצחק; וסוכות כנגד יעקב דכתיב "ולמקנהו עשה סוכות" (בראשית לג, יז) וי"ב חודשים שנקראים מועדים כנגד י"ב שבטים.

הסוכה ביטוי לאהבת ה' וחיבתו לישראל בסוכות מתגלה הקשר המיוחד בין הקב"ה לישראל שהרי הוא מפגין השגחתו עליהם, וחז"ל דרשו על הפסוק "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" ופירשו שבר"ה ויוה"כ הקשר שלנו עם הבורא הוא בבחינת "שמאל" כלומר מתוך אימה ופחד, מתוך יראה ורעדת הדין ואילו בסוכות הקשר הוא בבחינת "חיבוק" ונישוק "וימינו תחבקני" ולכן האפיון של הסוכות היא "השמחה", "זמן שמחתנו" כי השמחה אופפת את כולנו וגם התרוממות רוח שורה בקרבנו, ולכן קשה לנו להיפרד מקוב"ה וכמו ששני אוהבים המתחבקים שקשה להם להיפרד והם נדבקים בכל הכיוונים.

הסוכה סמל לחיים צנועים התורה מציעה למעמד הבינים בחג הסוכות את ההיפך הגמור של שאיפת האדם לחיות מעל יכולתו, ולכן יש לו דרישות מרובות של מותרות, של חיים חמרניים מופרזים, וכל אחד רוצה לחיות בסטנדרט גבוה ולחיות כמו עשיר, ולכן ידע רבש"ע את שהמעמד הבינוני רוצה לחיות כמו עשיר ומלא תלונות על ההשגחה העליונה שמפלה את העני ומעשירה את העשיר. לפי התורה, היהודי חייב לחיות חיים צנועים, לנהוג אורח חיים פחות מיכולתו, להסתפק במועט כי אורח זה מחשל ומחנך את האדם לעמוד יציב בשעות קשות ולשמוח כאמרם "איזהו עשיר השמח בחלקו" והמסתפק במועט הוא העשיר האמיתי, ולכן היהודי חייב לחיות כמו עני ולשמוח כמו עשיר.

ביטול הישות העצמית החג הסוכות כל ימי ישיבת היהודי בסוכה הוא מתמלא בטחון ואמונה, קדושה וטהרה מחשבתית שהרי הוא חוסה לא בצל קורות בית אלא בצל אמונתו ובטחונו של הקב"ה הוא חוסה וכידוע שכל החוסה בצל כנפי השכינה אין לו פחד ואוימה משום נברא אלא אדרבא הוא מתאזר בגבורה נפשית עילאית להדוף הבלי העולם

הרמז בסכך ובדפנות של הסוכה הסכך הוא הקירוי המגן, והוא העיקר ואילו הדפנות הם הקירות הגובלות את הסוכה ולכן הסכך צריך להיות גידולו מן הארץ, אינו מחובר ואינו מקבל טומאה, ולכתחילה יש לבנות את הדפנות ואח"כ להניח עליהם הסכך כי התורה אמרה "תעשה ולא מן העשוי" (שו"ע סימן תרכט-א).

הקב"ה מעוניין ללמדנו שאחיזתנו השורשית והקבועה בא"י אינה תלויה בנוחות כלכלית או חומרית אלא אפילו בתנאי דיור עראיים במצבים קשים חובתנו להתיישב ולהיאחז בה בשמחה גדולה, והייסורים לא יפריעו לחיבתה ולישיבתה כי בישיבתה אנו זוכים לחכמה, לנבואה, לקירבת אלקים שזה מגמת חיינו ומתנה יקרה זו מחייבת אותנו לשמוח בה אם על ידי יסורים ותלאות רבות כי מזככת ומטהרת.