מבוא: מאמרים מחשבתיים, אמוניים והלכתיים  על השכר, העונש והבחירה החופשית בחיי הפרט והכלל

שבחי שכר ועונש באסקפלריא תורנית

 

מאמרים מחשבתיים, אמוניים והלכתיים

על השכר, העונש והבחירה החופשית 

בחיי הפרט והכלל

מבוא

רעיון הגמול הוא אחד מאמונות היסודות של היהדות התורנית והוא ממלא את כל חלקה טובה של היהדות המקראית והתלמודית "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם... ונתתי מטר ארצכם... ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" (דברים יא, יג-יד) והתורה ובעיקר דברי הנביאים מצביעים פעמים רבות על העובדה שה' משלם שכר לעושי דברו ומעניש העוברים על מצוותיו.

ברם חז"ל לימדונו שאין לקיים מצוות מפחד העונש ומאהבת השכר כי דרך זו אינה רצויה בעיני יוצר הכל, אלא יש ללכת בדרכי ה', בלימוד תורה וקיום מצוותיה מתוך הכרה ברורה ודעה אמיתית שזוהי הדרך הנכונה בחיים טובים ומאושרים וגם מתוך הנכונות לקיים מצוות המלך העליון שברא את האדם בצלם אלוקי, ותפקידו לדמות צורה ליוצרה וכל מעשיו יהיו לשם שמים "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות ב, יב) ו"בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו; ברכות סג, א; ושמונה פרקים פרק ה).

העונש לפי השקפת התורה אינו "נקמה" על מעשה שלילי אלא כל מטרתו חינוך ושיקום העבריין, להחזירו ליושר הטבעי הגנוז בנשמתו הטהורה שהיא חלק א-לוה ממעל ושאיפתה לדבוק ברצון יוצרה ולכן היא עמלה בעוה"ז כדי לשוב למקור מחצבה בלי בושה בלי "נהמא דכיסופא" (רמח"ל בדעת תבונות א, א וירושלמי ערלה פ"א, הל' ג).


כתב רבנו הרמב"ם שהשכר והעונש המובטחים לאדם בעד מעשיו אינה בשום פנים המטרה של קיום המצוות, אלא אמצעי חינוכי, שיקומי והרתעתי שמטרתם לעודד ולקרב האדם אל התורה ומצוותיה ומתוך כך יתרומם לדאגה רוחנית גבוהה, יתקרב לרצון יוצרו שבראו להיות מפיץ אמונתו הייחודית בבריאה ולעשות זאת שלא על מנת לקבל פרס אלא לעשות רצונו יתברך (עיין אבות דרבי נתן פרק ה ואבות פרק ב) כי "על פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה" (רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, הל' ב).


עיקר השכר אינו בעוה"ז אלא בעולם הנצח, בעולם הבא שהוא עולם שכולו טוב, והנשמה זוכה בו לספירות רוחניות גבוהות, להשתעשע עם בוראה ולכן האמונה בעוה"ב היא אבן פינה של אמונת היהדות והכופר בה אין לו חלק בישראל ולא בנצח ישראל "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"

 

 (תהלים לא, כ) והשכר צפון לעוה"ב שהוא מקום רחב, ועוה"ז הוא מקום צר, ואין המועט מחזיק את המרובה.


הגמול והעונש החמריים המוזכרים פעמים רבות בתורה, אין מטרתם בעצמיותם אלא הם באים לשם אמצעי להקל על האדם מבחינה חמרית כלכלית בעולם הגשמי כדי לרכוש שלמות רוחנית שהיא הכוונה הראשונה של התורה ושהיא עיקרה של ההטבה האלוקית, "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך" (שמות טו, כו) והעיקר כאן הוא הסרת המכשולים להשגת השלמות המוסרית הרוחנית בעולם הגשמי כדי לזכות לחיי נצח.


השכר והעונש אינם קבועים אלא משתנים לפי האדם ונסיבות המעשה (עיין הרמב"ם במו"נ ח"ג, מא) והשכר והעונש הם לפי עיקרון "מידה כנגד מידה" (סוטה ח, ב; וסנה' ק, א) אבל מידת הטוב היא גדושה (ילקו"ש שלח) וממהרת להיטיב לעושיה טוב (שבת צז, א) ואין הקב"ה מעניש אלא בהתמלא סאת החטאים (סוטה ט, א), ואין הקב"ה ותרן אלא מאריך אפיה וגבי דיליה, "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט" (בבא קמא נ, א).


חז"ל אמרו "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" (קידושין טל, ב) אלא צפון לעולם שכולו טוב, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה (בב"ק לח, א) ומאריך רוחו עם הרשעים וחוזר וגובה מהם (במדב"ר יד, יז) אבל ע"י התשובה האדם שב לאלוקיו ומתקן קלקוליו, והקב"ה מצפה בכליון עיניים לפושעים שישובו לתיקונם ולמקוריותם וגדול כוחה של התשובה שמתקנת, מרוממת ומשגבת "השב" להיות ידיד ה', אהוב וחמוד (הרמב"ם הל' תשובה פ"ז) וכתב הראי"ה קוק "התשובה היא תופסת את החלק היותר גדול בתורה ובחיים עליה בנויות כל התקוות האישיות והציבוריות (הקדמת אורות התשובה) וכתב הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג, לו) עם אמונת התשובה יתקן החוטא וישוב לטוב שבעניינים ויותר שלם ממה שהיה קודם החטא.


והוסיף הרמב"ם לבאר שלולא ידיעה אמיתית לכל טיבו של החטא, הרצון לתקן ולשוב למוטב לא יכול לעזור "אין בור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד" (אבות פ"ב, ו) ולכן ידיעת התורה מביאה את האדם להשכיל ולהבין במה טעותו ועל ידי כך יחזור בתשובה שלמה "על ידי התשובה הכל שב לאלוקות והכל שב להתקשר במציאות השלמות האלוקית" (אורות התשובה פ"ד, ב).

 

 אי לכך מחובתנו לחזק ידי בעל תשובה, למתוודים על חטאם כי "ומודה ועוזב ירוחם" ואמרו רז"ל "כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה" (סנה' קג, א).


ונסיים בתפילה ליושב מרומים: "עשה למען חסדיך והרחמים הרבים, ולמען שמך הגדול תשלח מרפא וארוכה לכל חולי עמך ישראל בארץ ובחו"ל מהמגיפה הקטלנית המשתוללת בעולם, ובכללם כל חולי העולם הזועקים ליוצרם בריאות איתנה וחיים טובים, וחודש "אדר" הוא חודש השמחה, הרפואות והישועות לפרט ולכלל.

וחובתי להודות ולברך את נוות ביתי עקרת הבית מרת גאולה בת שמחה מנב"ת אשר לרוב מסירותה והשגחתה על צרכי ביתנו זכיתי להוציא ספר זה לאור, תהיה משכורתה שלמה וישלח לה ה' רפואה שלמה והחלמה מהירה לשוב לאיתנה הראשון ולצפות בגאולת ישראל השלמה ובשמחת כל יוצאי חלציה, אכי"ר. בברכת בריאות איתנה ובציפיה להיוושע מכל צרה ועקתא, מצרה לרווחה ומאפילה לאורה גדולה.



ע"ה הקטן שלמה הי"ו 

בלאאמו"ר הגר"י בן-חמו זצוק"ל

 עבד לעם קודש בקרית גת ת"ו