"תשרי" בראי חז"ל
  • החודש השביעי למנין החודשים מניסן והראשון למנין החודשים מתשרי, והוא מלך לכל החודשים כי בו מתקיימים רוב חגי ישראל: ר"ה, יוה"כ, סוכות ושמיני עצרת.

  • הוא לעולם מלא: בן שלושים יום.

  • מזלו: מאזנים, גם שמו הועלה מבבל כשאר שמות החודשים ומשמעות השם הבבלי הוא "התחלה", ראשית.

  • תשרי - דרשו רז"ל על שם "תשרי" ותשבוק כל חובנו" כי תשרי לשון התרה ומחילה. (פסיקתא רבתי מא)

  • תשרי אותיות "ישרת" כלומר התפילות והתחנונים בתשרי ליישר את העקמומיות שבלב.

  • "ראש השנה" שהוא באחד בתשרי נקרא גם "יום הכסה" ככתוב "תקעו בשופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא) ואמרו רז"ל (ביצה טז,א) "איזהו חג שהחודש (הירח) מתכסה בו? הוי אומר ר"ה, כי בר"ה הקב"ה מכסה על עוונות בית ישראל ובא עמם במחילה וסליחה (פס"ר מ).

  • חודש תשרי נקרא בנביאים "ירח האיתנים" (מל"א ח,ב) כי בו נולדו האבות שהם איתני עולם.

  • ר"ה נקרא "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" (ויקרא כג,כד ובמדבר כט,א) כי בו תוקעים בשופר ועל ידו נזכרים לפני ה'.

  • מזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי (ר"ה) חוץ מ"תשרי" ר"ת: תורה, שבת, ראש חודש, יום טוב.

  • בראש השנה יעשה אדם עצמו קורבן כלומר יתבטל ויכנע בפני ה' כדי לקבל תשובתו.

  • ר"ה למרות שהוא יום הדין לישראל נוהגים ללבוש בגדים לבנים ולהכין מאכלים טעימים כמו לכל חג כי אנו בטוחים שה' יוציא משפטנו לאור (ירושלמי ר"ה א,ג).

 

 

בחודש תשרי אירעו בו כמה מאורעות חשובים:

א- בתשרי: יום א' של ר"ה - ולפי דעה אחת נברא בו העולם וכן עקידת יצחק על גבי המזבח וכן בו נברא אדם הראשון ובו נכנס לגן עדן ובו חטא וגורש ממנו (סנה' לח,ב וזוהק ח"ג,ק) ובו נידון ולכן נקבע לדורות כיום הדין (ר"ה טז,א).

ב- בתשרי, בר"ה יצא יוסף מבית הסוהר (ר"ה י,א).

ג- בתשרי, עזרא הנביא כינס בו את העם ליד שער המים וקרא בפניהם עד מחצית היום מספר התורה (נחמיה ח).

ד- בתשרי, יום ב' של ר"ה - ושני הימים נקראים "יומא אריכתא".

ה- בתשרי, צום גדליה - לזכר רצח גדליהו בן אחיקם שנרצח בידי ישמעאל בן נתניהו ולאחר מותו בטלה שארית היישוב היהודי בארץ לאחר חורבן בית ראשון.

ו- ח' בתשרי, חנוכת הבית הראשון בימי שלמה.

ז- ט' בתשרי, ערב יוה"כ - פרוץ מלחמת יום הכיפורים - התקפת פתע של מצרים וסוריה על מדינת ישראל (תשל"ד 1973).

ח- י' בתשרי, צום יוה"כ.

ט- י"א בתשרי, הקמת בן לילה אחת עשרה נקודות התיישבות בנגב בניגוד לרצון השלטון הבריטי (תש"ז 1946).

י- י"ד בתשרי, פלישת הנאצים ימח שמם לווארשה ותחילת הגזירות על היהודים (תש-1939).

יא- ט"ו בתשרי, יום ראשון של סוכות - תחילת מבצע "עשר מכות" בנגב ובדרום ופריצת הדרך לנגב (תש"ט 1948).

יב- י"ח בתשרי, כיבוש באר שבע (תש"ט- 1948).

יג- כ"א בתשרי, ליל הושענא רבא.

יד- כ"ב בתשרי, חג שמיני עצרת ושמחת תורה.

טו- כ"ו בתשרי, מבצע חירם לשחרור הגליל (תש"ט 1948).