שמחת פורים

שמחת פורים "השמחה" מבטאת את הקדושה הנצחית של ישראל, את גילוי ההשגחה העליונה המסבבת את האירועים לטובת העם הנבחר שניצל משיני טורפיו, ולכן "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (מגילת אסתר ח, טז) ופירש רש"י "קיבלו עליהם ימים טובים", וככתוב במגילה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (אסתר ט,כב) כלומר קבעו לעשותם ימי משתה ושמחה אבל לא יום טוב רגיל, ולכן גדולה המצוה "לבסומי בפורים" כדי להמשיך על ידי זה אור גדול וכפי שגילה מרן האריז"ל (עיין עולת ראי"ה ח"א עמ' תם מגילה ז,ב), ובפורים אין הגשמיות מתנגדת לרוחניות וגם הגשמיות מוארת באור של קדושה, ולכן אין איסור מלאכה בפורים כי ביום קדוש זה האור העליון אופף את כל ההוויה החומרית כי ישראל קיבלו עליהם עול מלכות שמים ברצון גמור בלי כפיה.

קרא עוד
קבלת התורה מרצון בפורים

קבלת התורה מרצון בפורים הגמרא בשבת (פח, א) אומרת שבמעמד הר סיני ישראל קיבלו את התורה, בכפייה, באונס ולא ברצון, ורק בימי אחשורוש קיבלוה ברצון כמ"ש "קימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז) "קיימו מה שקיבלו כבר". יוצא מכאן שעד אחשורוש, ישראל היו אנוסים בקיום התורה והיתה להם "מודעא רבא" (שם ד"ה מודעא) שאם יזמינם הקב"ה לדין יש להם תשובה שהיו אנוסים בקבלתה וזה לימוד זכות על ישראל, וכעין זה איתא בברכות (לד, א) אלמלא שלוש מקראות "נתמוטטו רגליהם... וכתב רש"י שיש להם פתחון פה.

קרא עוד
איחור בנין המקדש עד דוד המלך

איחור בנין המקדש עד דוד המלך

קרא עוד
מצוות מחצית השקל

מצוות מחצית השקל זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' (שמות ז, יג). באחד בניסן משמיעים על השקלים כדי שיביאו בני ישראל את שקליהם בעונתם (ירושלמי שקלים פ"א הל' א). כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו "זה יתנו" (שמות ל, יג) כזה יתנו (ירושלמי שקלים פ"א הל' ד). תרומת הלשכה לוקחים בה תמידין משל כל ישראל מן השקלים שהיו שוקלים כדי שיהיו כל ישראל שותפים בו (פסיקתא רבתי פרק י).

קרא עוד
המנהג שנוהגים לתרום לזכר "מחצית השקל"

המנהג שנוהגים לתרום לזכר "מחצית השקל" מאיזה גיל חייבים לתרום המצוה הזו? לאיזו מטרה תינתן התרומה? ערך הסכום שיוצאים בו ידי חובת המצוה? להלכה! נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים, לצורך הקורבנות, כיוון שאין לנו בית מקדש היום הרי אין חיובה מן התורה אלא מנהג טוב לתת וכפי שכתב הר

קרא עוד