מאמרי חז"ל על פורים

א. ויאמר ה׳ אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים (שמות יז,יד), "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כה, )

ב. כתוב זאת זכרון בספר (בשלח ז,יד) שלחה להם אסתר לחכמים, כתבוני לדורות, ומצאו לה מקרא מן התורה כתוב זאת זכרון בספר, כתוב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון, מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה (מגילה ז,א). נשבע הקב"ה בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק (פס"ר יב).

ג. ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק מדור דר (שמות יט, טז), כי עמלק בא להזדווג לישראל קודם לכל האומות (רש"י בשלח יז, יד) ועתיד הקב"ה לעשות נקמה בעמלק עצמו (תנא דבי אליהו זוטא יט).

ד. נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו שלא יניח כל אשר לעמלק תחת כל השמים שלא יאמרו גמל זה של עמלק (ספרי כי תצא) "עמלק על הדרך בא עליהם כלסטים" (תנחומא תצא ט).

ה. מלחמה לה׳ בעמלק - זו מלחמת עמלק (ברכות נח,א), עמלק מעולם רצועת מרדות היה לישראל (במדב"ר יט, יט) "עמלק חיויא בישא הויה לגבייהו בישראל (זוהר ב, קצח ב).

ו. ר׳ אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו אם יבוא מכל האומות שיקבלוהו ולעמלק וביתו לא יקבלהו (מכילתא בשלח, תנחומא כי תצא יא).

ז. "עמלק – עם-לק" שבא ללוק דמן של ישראל ככלב (תנחומא תצא ט).

ח. אע׳׳ג דאת אמרת בטלה מגילת תענית, חנוכה ופורים לא בטלו (ירושלמי מגילה פרק א, הל׳ ד ורמב"ם מגילה פ"ב הל' יח).

ט. כל המועדים יהיו בטלין וימי הפורים לא יהיו בטלין לעולם שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים (שוחר טוב, משלי ט, ב. ועיין שו"ת הרשב"א ח"א סימן צג; ורמב"ם חנוכה פרק ג, הל׳ יח)

י. ׳׳פורים׳׳ אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מעינוי לעונג (תיקוני זוהר, תיקונא כא, נז).

יא. אין מדקדקין במצוות פורים, אלא כל מי שפושט את ידו ליטול נותנים לו (ירושלמי מגילה פ"א הל' א).

יב. אסתר ברוח הקודש נאמרה (מגילה ז,א), שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב׳׳ד של מעלה על ידם, מקרא מגילה... (מכות כג,ב).

יג. למה משולה אסתר לאיילת השחר? מה איילת השחר כשאורה בוקע בתחילה היא באה קימעא קימעא, ואחר כך היא מנפצת ובאה ואח"כ היא פרה ורבה כך גאולתם של ישראל על ידי אסתר קימעא קימעא (שוחר טוב תהילים כב).

יד. בידי מי מלכות מדי נופלת? ביד מרדכי שהוא בא מבנימין (בר"ר צט, ב)

טו. מרדכי, לפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי יחידי (מגילה)

 טז. איתא בתיקו׳׳ז שפורים הוא בחינת יום הכיפורים והיינו כמו שיוה׳׳כ הוא גאולת הנפש כמו כן פורים הוא גאולת הגוף שהוא נרתיק לנפש (עוללות אפרים, ועולת ראיה ח"א עמוד תם).

יז. על ידי קריאת המגילה מאירה עלינו ההארה לקבל עול תורה ומצוות, ולכן חיוב קריאת מגילה גדולה עד למאד שמקבלים על ידי קריאתה עול תורה ומצוות (קדושת הלוי, קדושה ראשונה), ועל ידה מתעוררים הייחודים הקדושים שהיו בזמן מרדכי ואסתר (צמח צדיק, אדר).

יח. הנה הנס הזה לא היה שום שידוד המערכה, רק שהוכר לבאי עולם יכולתו והשגחתו בטבעיים, ושאין הטבע מתנהג רק ביכולתו והשגחתו והוא נס נסתר ועל כן לא נזכר השם המיוחד במגילה רק ברמזים להורות כי בתוך הטבע מלובשת השגחתו והוא מנהיגו כרצונו. (איגרא דפירקא אות רז).

יט. עמלק ניצב בצר לישראל, רעה עינו במה שיצאו ישראל לחדש בעולם שתהיה אומה מתנהגת במלכותה על פי גאון שם ה׳ (עולת ראיה ח"א, רלב; איגרות הראיה ח,ג עמוד פו-פז וח"ב עמוד רכג; ומועדי ראיה 232-234) ונצטווינו "לשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר את הנפשות להילחם בו (רמב"ם סה"מ מ"ע קפט) ואסור לשכוח איבתו ושנאתו (הרמב"ם מלכים פ"ה הל' ה).

כ. באותה שעה שקראו יעקב לעשו אדוני, אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך וקראת לעשו "אדוני" שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך... (בר"ר עה, א; ורמבן בראשית לב).

כא. ביקש יהושע למחות את זכר עמלק, אמר לו הקב"ה חייך, שאול המלך עתיד לעמוד מבנימין ולשרש ביצתו של עמלק שנאמר (שופטים יד): מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך" (פס"ר יב).

כב. בני עמלק היו מחתכים את מילות בני ישראל וזורקים כלפי מעלה ומחרפים "בזו חפצת" (במדב"ר יג, ה).

כג. אמר המן למרדכי, מדוע אתה עובר את מצוות המלך? אמר לו, יהודי אני, אמר לו המן והלא אביך השתחווה לעשו אבא? אמר לו בשעה

  שהשתחווה היה בנימין במעי אמו ולא השתחווה, ואני בן בנו של בנימין שנאמר "איש ימיני", וכשם שלא השתחוה אבי, כך אני איני משתחווה לך (ילקו"ש, ומדרש פנים אחדות).

כד. על זאת צור עולמים שמר אותו במעי אמו עד אשר יעלו לארץ ישראל, ולכן יבנה בית המקדש בחלקו, וישכן שכינתו בגבולו (תרגום שני).

כה. ויזנב בך כל הנחשלין אחריך אלו שהיו מהרהרים אחרי מידותיו של הקב"ה (מדרש תנאים).

כו. שלא ברפיון רוח נשיג בטחון שלומנו, לא מתוך כך יבושו ויסוגו שונאינו" (לנתיבות ישראל א, 60).

כז. כן לעתיד תחת היותנו עתה בין האומות מדרך כף רגליהם, עתידים לכבדנו ולנשאנו ולתת אותנו לשם ולתהילה... (רבינו בחיי פורים דף שמ.).

כח. ה' אלוהי ישראל, הבוחר בארץ חמדה החל להראות לנו ניצוצי אורה מחסדו ואמיתו, לפקוד את עם קדשו לתת לנו "גדר ביהודה" (עזרא ט, ט ואיגרות הראי"ה ח"ב עמוד נו).

כט- כשישראל זוכים לקיים מצות מחיית עמלק מייד זוכים לקבלת התורה כמו שהיה במדבר שלאחר שיהושע היכה את עמלק זכו למעמד הר סיני.

ל- אמר ר"ל: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו וזהו שלמדנו "בא' באדר משמיעים על השקלים" (מגילה יג,

לא- כיוון שנס פורים היה בהסתר גדול ומכיוון שהכל יכלו לפרש את המאורעות כטבעיים לחלוטין, לכן נקראת מגילת אסתר לרמוז עניין ההסתר שבנס פורים.

לב- אסתר מסרה נפשה על ישראל שהכניסה עצמה בסכנה גדולה לכן נקראת על שמה כמו משה שמסר נפשו על התורה נקראת על שמו "זכרו תורת משה עבדי" (ילקוט מעם לועז).

לג- אסתר היא שהתחילה בתענית וציותה על מרדכי ברוח הקודש שיגזור תענית והתענית הביאה לתשובה ולגאולה ולכן זכתה שהמגילה תקרא על שמה (שם בילקוט מעם לועז).

לד- הרי אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרע עמלק, וכיון שעדיין נשאר מזרעו בעולם לא נכתב שם ה' במגילה (מעם לועז).

 לה- "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" – סעודת ארץ ישראל הראה להם (אסת"ר ריש פ.ב).

לו- הנולד בא"י אינו מתרפס בפני האוייב ואינו מתחנף לו כי שכינה מול עיניו ולכן מרדכי לא השתחווה להמן (אסתר פ.ז; ואור חדש למהר"ל דף קכט).

לז- בכל יום ויום מרדכי מתהלך – אמר אפשר צדקת זו תינשא לערל זה? אלא לדבר גדול הוא, שעל ידה ינצלו ישראל (אסת"ר ב).

לח- "ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש" (אסתר ז, ב) ואמרו רז"ל במגילה (טו, ב): חצי המלכות ולא כל המלכות, ולא דבר שחוצץ למלכות ומאי ניהו? בנין בית המקדש.

לט- כל תפילתן של ישראל אינה על בית המקדש מרי תבני בית מקדשא מרי מתי תבני בית מקדשא (בר"ר ריש פ.ג).

מ- כתב המהר"ל (אור חדש דף קסג): וכאשר יבנה בית המקדש דבר זה הוא ביטול מלכות אחשורוש כי מלכות ישראל מבטלת מלכות אחשורוש.

מא- למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים (יומא כט).

מב- וכבר הבטיח לנו ה' יתעלה על ידי נביאיו שאנו לא נכלה ולא נעבור מהיות אומה נעלה, וכשם שלא יתכן לתאר ביטול מציאותו של השי"ת כך לא יתכן להכחידנו ולכלותנו מן העולם... כי מן הנמנע לפניו יתברך לשנוא את כללותנו אע"פ שמרדנו בו והמרינו מצוותיו" (איגרת תימן מהדורת קפאח עמוד כו).

מג- "אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאום ה' ואוהב את יעקב" (מלאכי א, ב).

מד- מה ההבדל בין פורים לשאר המועדים? במועדים ההשתדלות מצד ישראל להיות דבקים בה' ומצדנו כנבראים יש קץ וגבול, אבל פורים בא לבטא הבחירה העליונה מצד העולה העליונה ולזה אין שום קץ וגבול (מהר"ל ביאור חדש עמוד סט וקלה ונצח ישראל פרק יא).

מה- כתב הכלי יקר (שמות יט, ב) "ויחן שם ישראל" לא היו ראויים לתורה עד שהתחברו כי מתוך פירוד - זה אוסר וזה מתיר, נעשית התורה שתי תורות ולכן התורה ניתנה בסיון שמזלו

  תאומים ולכן בפורים כתיב "קימו וקבלו" (אסתר ט,כז) כלומר מתוך הצרות נתלכדו והיו איש אחד בלב אחד.

מו- ובזכות אחדות של פורים זכינו לבנין המקדש השני כי על ידי הפירוד נחרב הבית (עיין שפת אמת לאסתר ג, ח; אור חדש דף ריג; והאלשיך לויקרא יט, יח; נצח ישראל פרק י).

מז- גם בימינו אחר תקומתנו הלאומית יש צורך מיידי באחדות שורשית ולבבית לבטל כל המחיצות ולהתאחד סביב בנין בית המקדש השלישי.

מח- עמלק בגימטריא "ספק" (240) וכן "רם" כלומר קליפת עמלק היא "הגאוה" שמביאה את האדם לספקות באמונה באל אחד (ליקוטי אמרים לרב צדוק דף 155).

מט- ענין פורים הוא התבוננות מיוחדת ב"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהלים קכא, ד) ונצח ישראל נשמר לעד ולעולם (מרן הרצי"ה קוק מועדים וזמנים 299).

נ- הארת פורים גדולה היא מאוד וקדושה גדולה מאירה בו בעולם ונראה שמתוך כך האדם נשמר אז מלמעלה מכל קלקול כיון שהוא עסוק בשמחת פורים (מועדי ראיה דף 229).

נא- וכשם שנפל פחד היהודים על עמי הארץ ורבים מתייהדים... כך בכל דור ודור נופל פחד היהודים, אנשי אמונה על שורשיהם של עמי הארץ וייראו לשלוח יד ולהסית (שם 230).

נב- גדולה מצוה לבסומי בפורים וממשיכים על ידי זה אור גדול כמבואר בדברי האריז"ל (עולת ראי"ה)

נג- ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות התנבאו לישראל ולא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתם למוטב (מגילה יד, א).

נד- עיקר קריאת המגילה ופרסומי ניסא וכל המצוות של פורים הוא שנזכה על ידי זה להפיל קליפת המן עמלק בכל דור ודור ובכל שנה ושנה בפרט ובכלל (מוהר"ן ליקוטי הלכות פורים).

נה- חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (מגילה) וכתב הרב אבודרהם "לכן נקבע להודות ולהלל לה' ולהזכיר את נפלאותיו על ידי היין המשמח לבב אנוש", וערב פורים ילבש בגדי שבת לכבוד קריאת המגילה (קיצור שו"ע קמא-קמב).

נו- "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד, ב) ופירש רש"י – ראשון למלחמה בישראל - עמלק, ואחריתו להיאבד על ידם שנאמר "תמחה את זכר עמלק".

 נז- אסתר סוף כל הנסים (יומא כט, א) וביאר ר' צדוק (מחשבות חרוץ ד) שמשמעותו ריחוק דהיינו שגם פורים הוא התגלות הישועה גם במדרגות היותר תחתונות וטבעיות שבמציאות.

נח- מרדכי איש יהודי היה, לא רק בביתו ובבית מדרשו אלא גם בשושן ובחוצו, בכל מקום שהלך הפגין את יהדותו והתגאה בה (יערות דבש).

נט- במידה שאדם מודד בה מודדין לו (סוטה, ח, ב), "תיסרך רעתך" (ירמיה ב, יט) "דור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל" (תהלים ז, יז) "כי בדבר אשר זדו עליהם" (לשמות יח, יא) ואמרו רז"ל "בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו".

ס- אסתר מן התורה מנין? "ואנכי הסתר אסתר פני" (חולין קלט, ב).

סא- כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהלים צד) פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו, ופעמים שהוא עושה בעבור שמו הגדול (רות רבה ב, יא).

סב- "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק" (שמות יז, יא) ואמרו על זה (ר"ה כט