הערבות ההדדית

הערבות ההדדית

ידוע ומפורסם שכל ישראל ערבים זה לזה (שבועות טל ע"ב, וסנהדרין כז ע"ב, וסוטה לז ע"א), ולכן צריך להוכיח, לכוון ולעזור לכל יהודי שהוא בנו של הקב"ה, להתקדם בעבודת ה', כדי למלא את ייעודו בבריאה, ומשום כך יש להוכיח בנועם בחיבה ובמתק לשון, בנחת ובחכמה, כי "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז. וסוכה לב ע"א), "הוכח לחכם ויאהבך" (משלי יט, ח), וכיון שהתוכחה היא מצות עשה דאורייתא "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז) אפילו עד מאה פעמים, ואפילו תלמיד לרב (בבא מציעא לא ע"א), וגבולה עד נזיפה והכאה (ערכין טו ע"ב), הרי מצוה זו מוטלת על כל יהודי להוכיח את זולתו ואשתו, את בניו ובני ביתו, כי "עניי ביתך קודמים", וחייב לשים לב להתנהגותם היומיומית בבית ובחוץ, לדאוג שיתנהגו כשורה, כראוי לבני תורה המחונכים על פי התורה והמוסר האלוהי. ויותר מזה אמרו (שבת נד ע"א): מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס על עוון אנשי ביתו, והמונע תוכחה מבנו, מביאו לידי מיתה, וכמו שקרה לאדוניה בן חגית בנו של דוד שלא עצבו אביו מימיו ומרד באביו (עיין מלכים א פ"ו), ולפיכך על האבא והאמא בראותם ח"ו דברים מכוערים בילדיהם להוכיחם בנועם בחיבה יתירה שיתקנו מעשיהם ויתרחקו מכל קלקול וכיעור, כי "ביקורת קטלנית" אינה מביאה לתוצאה רצויה ואדרבה היא נוטלת כוח הרצון מהילד לתקן דרכיו, ולכן יש להוכיח "תוכחה חיובית", נקיה, ולא פוגענית, אלא הכוונה לתקן את המעוות ולרפאות את חולי הנפש, וזה ייעשה בטוב ובנועם, כי ההורים תפקידם לשמש "מוכיחים בשער", וכתב מרן הראי"ה קוק (עין איה א, ברכות עמ' 13):

"טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות" (ברכות ז ע"א): כאן הורונו חז"ל נועם דרך החינוך, כי לא במהלומות יחונך האדם כי אם בדרכי נועם, היראה האמיתית היא "יראת הרוממות" הבאה מצירוף האהבה הנאמנה... עד הזמנים האחרונים לא ירדו חכמי הפדגוגיה לזה, והיה דרך חינוכם רק במקל חובלים, עד הימים האלו שהנסיונות הרבים הוכיחו להשכיל את אשר הורו חז"ל ברוח קדשם" (עיי"ש).

כבר אמרנו שחברים טובים הם למעשה המשפיעים הגדולים ביותר על האדם לכוונו לדרך הטובה והישרה, ולכן גדולי ישראל ז"ל הטיפו והקפידו להתחבר רק עם חברים טובים, שבחברתם יוסיפו חשק ומרץ ללמוד מידות טובות והנהגות ישרות, ולכן על ההורים להיות "ערים" ולעמוד מקרוב תמיד על המשמר מי הם החברים של בניהם. וכבר אמרו רז"ל "איזו דרך ישרה שידבק בה האדם... רבי יהושע אומר חבר טוב" (אבות פ"ב מ"ט), וכתב הרמב"ם (ספר המצוות מ"ע ו):

היא שציוונו להתחבר עם החכמים ולהתייחד עמהם ולהתמיד בישיבתם, כדי שיגיע לנו להידמות במעשיהם".

ולכן על ההורים להתפלל על חברים מתאימים לבניהם וכפי שהתפלל יעבץ שהוא עתניאל בן קנז שיזדמנו לו רעים כמוהו – "שיזדמנו לי רעים כמותי לבלתי עצבי" (תמורה טז ע"א, ורש"י שם ד"ה עצבי).