חנוכה חג האורים
  • כל תיקון ואור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים בשוב תקופת הזמן יאיר עלינו אור מעין האור הראשון (רמח"ל דרך ה').
  • ובכל שנה ושנה בהגיע העת הזאת מאיר לנו השי"ת ומתגלה מעט מן האור הגנוז לעת עתה רק לעתיד לבוא בזמן הגאולה השלמה יתגלה במלואו ולכן מכונה חג זה בשם "חנוכה" והוא כמו שמחנכים את הקטן בקטנותו מעט מעט בכדי שיעמוד על עמדו בגדלותו.
  • "אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי" (תהלים ה, ב-ג) - הקשיבה לקול שועי ביוון.
  • "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז" (איוב ג, כו) ולא נחתי ביוון.
  • "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב) וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיה שהייתה אומרת להם "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל (בר"ר שם).
  • נר חנוכה סמל הנצחון ימשיך להאיר את אור ישראל עד אשר סוף סוף יבואו רחוקים ויכירו כי מהבית היהודי תבוא ברכת השלום הצדק והאמת ויתקיים בנו הפסוק " וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיה ס, ג. הראי"ה קוק).
  • ולמה מדליקים נרות החנוכה? אלא בשעה שניצחו בניו של חשמנואי הכהן הגדול למלכות יוון נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שיפודים וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות (פסיקתא רבתי ומגילת תענית ט).
  • ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים והלא חנוכה שעשה משה לא עשה אלא שבעת ימים? אלא נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותיקנו בו כלי שרת היו מתעסקים בו שמונה ימים (מגילת תענית דף ט).
  •  נר חנוכה מצוה להניחה בפתח הסמוך לרשות הרבים שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל לקיים מה שנאמר "מה יפית ומה נעמת" - מה יפית במזוזה, ומה נעמת בנר חנוכה, ונרות חנוכה כבית הלל משום שמעלין בקודש ולא מורידים כעין הימים היוצאים (מסכת סופרים פרק כ).

    הברק האלהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות כשיתקבצו לאבוקה אחת ישוב להיגלות (גרש ירחים לראי"ה קוק - עיין באר מגדים ירחים עמוד לב).

  • יפיפיותו של יפת תהא באהלי שם (מגילה ט, ב ורש"י שם) ופירש הראי"ה קוק - זה רק באוהל, בשטח החיצון של הבית אבל לא בהיכל, לא בפנים כי שם צריך להישמר רוחו של שם, רוחו של ישראל בטהרתו (מועדי הראי"ה חנוכה פרק יב).
  • תרבות יוון העמידה על נס את עליצות החיים וההנאות הגופניות, היוונים רצו לעקור את תכונת החיים הרוחניים של ישראל (שם).
  • "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" (תהלים צב, ו) בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן, שילם לו הקב"ה לכסלו חנוכת בית חשמונאי (פסיקתא רבתי ו, ג).
  • "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" - תוהו זו גלות בבל; ובוהו זו גלות מדי; חושך זה גלות יוון; תהום זו גלות ממלכת הרשעה (אדום) (בר"ר ב, ד).
  • "וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן... וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב..." (יחזקאל א, ד) נוגה לו סביב: זו מלכות יוון, משום שאין בכל המלכויות קרובים לאורח האמונה כמותה אף כאן בקליפות אלו אין מי שקרוב למוח כמו גלות יוון (זוהר חדש יתרו סא).
  • "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם" (במדבר יט, ב): דא מלכות יוון דאינון קריבין לארחא מהימנותא (זוהר שמות רלז, ב).

    "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית ח, יא): לולי שהעיר הקב"ה רוח חכמים שיהיו מדליקים נרות בשמן זית אז אבדה פליטת יהודה מן העולם (מדרש הנעלם פרשת נח).

  • "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שה"ש ז, יד): הדודאים נתנו ריח: זה ראובן שהציל את יוסף. ועל פתחינו כל מגדים: זה נר חנוכה (ילקוט ראובני, ויצא).
  • בחנוכה חזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים (רמב"ם הל' חנוכה פ"א ומאירי לשבת כא, ב והרס"ג "מאורות נריה" על חנוכה 27-28).
  • כל התפילות בטלות לעתיד לבוא וההודיה אינה בטלה לעולם (מדרש שוחר טוב כו).
  • נס חנוכה הוא כללות כל הנסים של עת הגלות (רסיסי לילה).
  • בבית שני מלכי יוון גזרו גזרות על ישראל ופשטו ידם בממונם... (הרמב"ם חנוכה פ"ג, א)
  • אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה (שבת כב, א) וחושך זה גלות יוון... שהייתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בר"ר ב, ד).
  • מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (שבת כב, א). בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן (במדב"ר יג, ב).
  • מצות נר חנוכה, קצת נחמה בגלות שהיא זכר למנורת המקדש (שפת אמת חנוכה תרלג) והרמב"ן (ריש בהעלותך) כתב שחנוכת חשמונאי נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו.
  • ד'- מאמרי חז"ל על חג החנוכה 

 הלל - על גוף הנס וההצלה: והודאה - היא על כל גלות יוון שאחר שגברו והרויחו על ידי זה, נתגלה שכל הגלות היה לטובה (שפת אמת חנוכה תרלא).


  • וכמה חנוכות הן? שבע חנוכות הן ואלו הן:
  • חנוכת בריאתו של עולם דכתיב "ויכולו השמים והארץ" (בראשית ב, א) ואין "ויכולו" אלא לשון חנוכה.
  • חנוכת משה: דכתיב "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז, א).
  • חנוכת הבית: דכתיב "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א).
  • חנוכת בית שני שנאמר: " וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא" (עזרא ו, יז)
  • חנוכת החומה שנאמר: "וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל... לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה" (נחמיה יב, כז).
  • חנוכה זו של עכשיו של בית חשמונאי חנוכת הכהנים זו, שאנו מדליקים נרות חנוכה.
  • חנוכת העולם הבא שאף היא יש בה נרות "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" (ישעיה ל, כו; ופסק"ר ב).
  • אמר ליה הקב"ה לדוד, אע"פ שאתה מת אין שמך יוצא מביתי לעולם, אלא על כל קורבן וקורבן מזכירים את שמך ואומרים שירים משלך "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (ילקו"ש תהלים תשיג).
  • אמר יהודה המכבי לחייליו "נקל כי יסוגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים כי לא בכוח חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה... הם באים עלינו ברוב גאוה להשמיד אותנו... וה' יכוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם" (מכבים א, ג; יז-כו).
  • קבעום ועשאום יום טוב והלל והודאה - כי הלל כולל כל הגאולות כל מה שעובר על בני ישראל עד לעתיד, וזה ההפרש בין הלל להודאה, הודעה בפרט כל ענין לעצמו, והלל הוא בכלל (שפת אמת חנוכה תרנו-תרסב).
  • השם "חנוכה" הוא קיצור של חנוכת המזבח או של "חנוכת בית חשמונאי" כי לאחר טיהור המקדש וחידוש בעבודה נקבע לדורות על ידי יהודה חשמונאי חג שזמנו שמונה ימים ובו מדליקים נרות לזכר פח השמן וכמודגש בתפילת "על הנסים" (עיין שבת כא, ב).


  •  מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו (הרמב"ם הל' חנוכה פ"ד הל' יב)
  • יפיפיותו של שם תיקבע באהלי שם (יומא ב, א): אותם הקניינים שהם טובים לשמש את האור האמיתי של התורה, שנלקחו מאוצר הפגישה היוונית מאותן הדעות דקריבין לאורחא דמהימנותא (זוהר שמות רלז, א) שנצרפו ונטהרו באש דת של תורת אמת להסיר מהן כל סיגיהן ובדיליהן זאת היא טובה עליונה... ועל זה ראוי לקבוע הלל וההודאה היא על ההצלה הזמנית (הראי"ה קוק -עין איה שבת פ"ב אות יג).
  • אילו היו אומות העולם יודעים מה היה המשכן והמקדש יפים להם באהליות וקסטריות היו מקיפין אותן לשומרן שהרי הנכרי שבא להתפלל במקדש תפילתו נשמעת (תנחומא פ. תרומה אות ט).
  • מלכות יוון היא מתנגדת לישראל במה שיש להם תורה ומצוות "אלוהיים" ולמלכות יוון שייכת החכמה שהיא שכל אנושי בלבד, לא השכל האלוהי הנבדל אשר היא תורה אלהית שהיא השכל הנבדל לגמרי (מהר"ל בנר מצוה).
  • היוונים באחת מגזירותיהם ביקשו מישראל "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" (בר"ר ב, ד ועיין בזה באיגרות הראי"ה)
  • מי זאת הנשקפה כמו שחר - הולך ומאיר מעט מעט כך היו ישראל בבית שני בתחילה זרובבל "פחת יהודה" ולא מלך והיו משועבדים לפרס וליוון ואח"כ ניצחום בית חשמונאי ונעשו מלכים - איומה כנדגלות - איומה בגיבוריה בנדגלות של מלכים, כל זה הקב"ה מקלס את כנסת ישראל (רש"י לשה"ש ז, י).


  • בחנוכה עיקר הגזירה הייתה על שהתרשלו בעבודת המקדש ועל כן הייתה הגזירה לבטל מהם העבודה... עמדו וטימאו כל השמנים, וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה' על ידי הכהנים עובדי העבודה בבית ה', ועל כן נעשה להם הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה (הב"ח או"ח סימן תרע).
  • וידוע הוא כמו כן מה שקרה לישראל במלכות יוון הרשעה מגזירות קשות ורעות, ומכללם היה שלא יסגור אדם את פתח ביתו כדי שלא יתייחד להתעסק בשום מצוה (הרמב"ם באיגרת השמד - מהדורת רמב"ם לעם עמוד מג; ומגילת אנטיוכוס).
  • אין אומרים הלל בפורים כי הם עבדי אחשורוש ואין לומר הלל כי אם על גאולה שלמה וגומרים הלל בחנוכה כי חזרה להם מלכות (כל בו סימן מה הל' פורים).
  • קראו לימים האלה חנוכה שהוא חינוך לגאולה העתידה שיתגלה האור הגנוז ומשפסקה הנבואה האיר ה' יתברך לנו הארת אור הגנוז בתורה על ידי מצות נר חנוכה (בני יששכר מאמר חודש כסלו מאמר ב, כא).
  • גזרה מלכות יוון שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות (ר"ה יח, ב).
  • לא מאסתים ולא געלתים (ויקרא כו, מד) לא מאסתים- בימי כשדים שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים- בימי היוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול (מגילה יא, א).
  • ויקחו אליך שמן זית זך (ויקרא כד, ב): מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסקי השמן ואיזהו? זו חנוכה (לק"ט פ. בהעלותך).
  •  ומה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? והלא חנוכת המשכן שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעה ימים (ויקרא ח, לג) וכן בחנוכת בית המקדש שעשה שלמה היו שבעה ימים (דברי הימים ז, ט)? אלא בימי מלכות יוון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד והיו מתעסקים בו שמונה ימים (מגילת תענית פט).

  • כיוון שמדליקים בפנים חייבים בני הבית להיות נעורים כדי שיהיה פרסומי ניסא ויוכלו להדליק בברכה ועל כן נוהגים לשחק בסביבון כדי שלא ישנו התינוקות (פסקי תשובות סימן תרעא הערה 26).
  • ותיקנו בחנוכה שלושים ושש נרות כנגד האור הראשון ששימש לאדם הראשון שלושים ושש שעות (ירושלמי ברכות פ"ח סוף הל' ו).
  • חג החנוכה נקרא ע"ש חנוכת המזבח ובית המקדש (שבלי לקט סימן קעד; ורש"י מגילה ל, ב ד"ה בחנוכה).
  • עיקר נס חנוכה הוא בנוגע לעניינים רוחניים - לימוד תורה וקיום מצוות "בטלו דעתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות" (הרמב"ם ריש הל' חנוכה) ולכן הנצחון הוא בעיקר רוחני "קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה" וגם זכרון הנס נקבע בהדלקתו נרות כי הנרות הם "אורות" התורה המאירים נשמת האומה להיות "אומה נצחית".
  • "ויותר יעקב לבדו" - שכח פכים קטנים, בגלל כד חזר עליהם (חולין צא, א) אמר הקב"ה ליעקב: אתה מסרת נפשך על פך קטן בשבילי וגם אני בעצמי אשלם לבניך בפך קטן לבני חשמונאי נס על ידי פך קטן" (צידה לדרך ו"דמשק אליעזר").
  • יום אחרון של חנוכה נקרא "זאת חנוכה" מפני שקורים באותו יום בתורה בפרשת הנשיאים "זאת חנוכת המזבח, ונוהגים להרבות בו בשמחה, בסעודה גדולה, בצדקה יותר מכל ימות החג משום שהוא "יום גומרה" של חנוכה (מהרי"ח).

  •  חנוכה מן התורה מנין? רמז נוסף לחנוכה מצאו בפסוק "ויזרח לו השמש" (בראשית לב, לב) "זו" בגימטריא שלושים ושש (36) שהם כנגד נרות חנוכה.


  • אפילו עני המחזר על הפתחים ומתפרנס מן הצדקה חייב בנר חנוכה (שו"ע או"ח סימן תרעא-א) והטעם משום שעיקר ההדלקה משום "פירסומי ניסא" ואי אפשר לפרסם הנס במחשבה אלא בעשיה בלבד.
  • "מזמור שיר חנוכת... " ר"ת משח שהיא גם ר"ת "מילה-שבת-חודש" שעליהם גזרו היוונים והיה נס חנוכה ולכן תיקנו להדליק נרות בשמן "משח" שרומז מילה, שבת, חודש (מרן החיד"א).
  • "ויקחו אליך שמן זית זך" (ויקרא כד): מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסק השמן, ואיזהו? זו חנוכה (פסיקתא זעירתא פ.בהעלותך במדבר רבה פ.טו; והרמב"ן ריש בהעלותך).
  • יוסיפון מזכיר את החנוכה וקורא לה "חג הנרות".