דין קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל

א- לברכות הנהנין יש סדר הרמוז במילים "מגע אש" ונבאר:

מ- מוציא, מזונות

ג- גפן – ברכת היין.

ע- עץ - דהיינו לברך על פרי העץ משבעת המינים או פרי אחר אם אין מז' המינים.

א- אדמה: ברכת האדמה משבעת המינים כגון חיטה או שעורה.

ש- ברכת שהכל – ברכה על המים או שאר המשקים.

  • המזונות קודמים לכל דבר, כיון שהם ראשונים בפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון..." (דברים ח).
  • הגפן – קודמת לעץ משום שהיין שמופק מהענבים שהם משבעת המינים הוא משקה חשוב "ויין ישמח לבב אנוש" וחז"ל קבעו לו ברכה מיוחדת "בורא פרי הגפן" ולכן ברכתו קודמת לכל הפירות (עיין טור סימן ריא; והרמ"א שם בשו"ע סימן ריא ס"ק ד).
  • וברכת "בורא פרי העץ" קודמת לדבר שברכתו "בורא פרי האדמה" כיון שברכת "בורא פרי העץ" חשובה ומבוררת יותר (שו"ע ריא ס"ק ג; ומשנ"ב שם טו; וכף החיים ס"ק יד) והיא קודמת אפילו כשפרי האדמה חביב עליו.
  • כל הברכות הנ"ל קודמות ל"ברכת שהכל" כיון שהברכות הללו הן חשובות ומבוררות יותר ואינן פוטרות אלא מין אחד בלבד, ואילו "ברכת שהכל" היא ברכה כוללת לכל המינים (שם בשו"ע ס"ק ג-ד ומשנ"ב שם ס"ק טז).
  • ברכת "המוציא" קודמת לברכת "מיני מזונות" ושתיהן קודמות לברכת היין (שם ס"ק ה) וברכת אכילה או ברכת שתיה קודמת לברכת הריח (כף החיים סימן ריב אות כח; ובן איש חי ואתחנן אות ד).

ב- קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל

  • ארץ ישראל נשתבחה בשבעת המינים כמבואר בפסוק בדברים (ח, ח) ולכן יש לפניו פירות מעצים שונים יש להקדים ולברך על פרי משבעת המינים שנשתבחה בהם א"י (ברכות מא, א; ושו"ע סימן ריא, ס"ק א).
  • כל פרי משבעת המינים אפילו אינו חביב עליו באופן אישי ואפילו הוא חצי פרי, הוא קודם לברכה, וכל הקודם בפסוק הנ"ל בשבעת המינים עצמם קודם לחברו לברכה (כמו סתמא במרן שם ודלא כי"א דחביב עדיף ועיין בבן איש חי פרשת מטות ב) וכשאין משבעת המינים, יקדים את החביב עליו, ופרי שלם עדיף מחביב שאינו שלם (מג"א סימן ריא ס"ק א וכף החיים אות ג).
  • לפניי מפירות שבעת המינים, ואחד שם ואחד חצי, יקדים את השלם אע"פ שהוא מאוחר בפסוק (בן איש חי מטות ה).

ג- קדימה בין פירות "שבעת המינים"

  • אם יש לפניו כמה פירות משבעת המינים, זכות קדימה לפרי הקרוב למילת "ארץ" בפסוק הנ"ל "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון - ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח, ח) ופירוש הדברים כיון שבפסוק כתובה המילה "ארץ" פעמיים, הרי כל הנמצא אחרי אחת מהן הוא קודם לברכה ולפיכך "הזיתים והתמרים" הצמודים ל"ארץ בתרא" (השניה) קודמים לענבים ולצימוקים כיון שהם "ראשון" ו"שני" ל"ארץ" השניה, והענבים הם שלישיים ל"ארץ" הראשונה ולכן סדר ברכת הפירות הללו היא:

1- זיתים. 2- תמרים. 3- ענבים או צימוקים. 4- תאנים. 5- רימונים (שם שו"ע ס"ק ד; ובא"ח פ.מטות א).

ולאור סדר זה, תמרים קודמים לענבים כי התמרים שני לארץ אחרון שבמקרא, והגפן שלישי לארץ ראשון, ולכן יש להקדים תמרים ליין (שו"ע סימן ריא, ד) ויש חולקים וסוברים שהיין מפאת חשיבותו קודם לתמרים אפילו לזיתים וכן המנהג להקדים ברכת היין (עיין שו"ע ריא בהגה ובמשנ"ב שם ס"ק כג).

  • פסק מרן השו"ע (סימן ריא ס"ק א ו-ג) שאין משפט הקדימה של שבעת המינים כסדרן אלא לענין פרי המאוחר בפסוק לפרי המוקדם יצא.
  • כל דין קדימה בפירות אינו אלא כששניהם מונחים לפניו ורצונו לאכול משניהם, אבל אינו חייב לחכות עד שיביאו לפניו המין המוקדם לברכה.

שאלה: היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין או שבולת שועל, וגפן ותאנה מי קודם?

תשובה: למרות שהוכסמין ושבולת שועל אינם משבעת המינים והגפן והתאנה הם משבעת המינים, תבשיל הכוסמין קודם כיון שברכתו "בורא מיני מזונות" והם חשובים שעושים מהם "פת" ומברכים עליהם ברכת "המוציא" ולכן קודמים אע"פ שלא עשה מהם פת (עיין שו"ע שם ס"ק ו; משנ"ב שם ס"ק לד, לה; ומג"א שם ס"ק יב-ג).