הלכות חג השבועות

הלכות חג השבועות

החל מר"ח סיון ועד י"ב ועד בכלל, בסיון לא אומרים תחנון (עיין כף החיים סימן תצד, ס"ח, נב) ולכן במנחה של שבת במדבר אין אומרים "צדקתך" אלא "יהי שם" (שו"ע סימן רצב ס"ק ב) אבל מנהג האשכנזים לומר תחנון ונפילת אפים מיום ח' בסיון דהיינו יום אחר "אסרו חג".

נוהגים לשטוח עשבי בשמים ופרחי שושנים יפים וריחניים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות וכן לקשט את ספרי התורה בכתרי פרחים ושושנים זכר לכך שבמעמד הר סיני בכל דיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו ריח בשמים (שבת פח, א) וכן נוהגים לשטוח ענפי אילנו בבתי כנסת ובבתים להזכיר מה שאמרו רז"ל (ר"ה טז, א) שבחג השבועות נידונים על פירות האילן (שו"ע סימן תצד - ג ברמ"א וכף החיים שם ס"ק נו ומג"א תצד, ה ומ"ב ס"ק י). רבנו הגר"א פקפק על מנהג זה, וגדולי הפוסקים קיימוהו כי אין כאן "ובחוקותיהם לא תלכו" כי אין במנהג זה משום פריצות גדרי הצניעות והענוה ואין בו שום סממן של ע"ז (עיין מרן ב"י ליור"ד סימן קעח).

פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות ניעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה עד עלות השחר (זוה"ק פ. אמור דף צח, א) והטעם למנהג, כתבו האחרונים ע"פי דברי המדרש (שהש"ר א סימן נו) על הפסוק "עד שהמלך במסיבו" - שעם ישראל ישנו להם כל הלילה של מתן תורה והוצרך להעירם על ידי קולות וברקים ושופר, והיה משה מעורר אותם ומביאם לפני הר סיני ולכן מתקנים עצלות זו על ידי הלימוד בכל הלילה (כף החיים תצד - ו) ואין מנהג זה נוהג רק בגברים ולא בנשים (בא"ח א, וישלח ס"ק ו) ונהגו ללמוד בסדר "תיקון ליל שבועות" בספר "קריאי מועד" המיוסד על דברי הזוה"ק (הקדמה דף ס, א) שלומדים תורה, נביאים, כתובים, מדרשים, זוה"ק ותיקון זה נוסד על ידי רבנו האריז"ל ולכן עדיף לעסוק בתיקון זה ומי שחשקה נפשו ללמוד תלמוד בלילה הזה רשאי לעשות כן, ורצוי שיעסוק בשניהם ולחבר תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד כדי לגלות שתורתנו הקדושה היא אחת ויחידה, ולכן הלומד תלמוד יקרא קטעי התנ"ך שבתיקון, מדרש כלשהו, קטעי זוהר ותרי"ג מצוות.

יזהר מאוד שלא לדבר שום שיחה בטלה או דברי חולין בלילה זה וירבה בלימוד כי בזה זכונה לדברים גדולים (כף החיים תצד - יא) ואם הוא מתרשל ומפטפט עדיף שילך לישון מלגרום קטרוג עצמי (בא"ח א במדבר ס"ק יג).

אם יש ת"ח בקהל טוב שיבאר להם ויסביר לקהל קצת מתרי"ג מצוות וכן ביאור המדרשים ושאר הדברים הנלמדים כי בזה מונע מהם שינה וגם מזכה אותם להבין (עיין תורת המועדים סימן יג - יג).

הערים כל הלילה יקראו קריאת שמע (שעל המיטה) קודם חצות לילה (12:40).

ביום חג השבועות שחרית עם עלות השחר אחר שנשארו ערים כל הלילה, נוטלים ידיהם שלוש פעמים לסירוגין כדין נטילת ידים שחרית בכל יום אבל לא יברך "על נטילת ידים" כי יש ספק בדבר וקיי"ל ספק ברכות להקל, וכן פסק מרן, אבל המשנה ברורה הביא פוסקים המצריכים ברכה אם הנטילה נעשית לאחר עשיית צרכים.

מנהגינו לברך כל ברכות השחר חוץ מברכת "על נטילת ידים", "אשר יצר", אבל אם הוצרך לנקביו קודם נטילת ידים, יברך ברכת "אשר יצר" לבד, אבל לא על נטילת ידים.

פשט המנהג אצל כל עדות ספרד לברך ברכות השחר ו"ברכות התורה" בשם ומלכות ויוצאי אשכנז נהגו לשמוע הברכות מפי מי שישן בלילה שנת קבע ועונים אחריו "אמן" ויוצאים ידי חובה (משנ"ב סימן מז - כח) ובשו"ת יביע אומר (ח"ד סימן ו) כתב שיש לברך תמיד.

אין לברך ברכות השחר וברכות התורה רק לאחר שעלה עמוד השחר שהוא שיעור של שבעים ושתים דקות קודם זריחת החמה ויתעטף בטלית לפחות עשר דקות אחרי עלות השחר.

בליל שבועות כשלומדים בצוותא ולומדים יחד ומגישים תה וקפה, יש לברך פעם אחת וברכה זו פוטרת כל השתיות והאכילות של כל הלילה שבירך עליהם בתחילה (שו"ת יחו"ד ח"ו סימן יא) ואם יצא מבית הכנסת וחזר אם רוצה לשתות צריך לברך שוב מחדש (שם ביחו"ד).

נכון לקרוא ספר תהלים ביום חג השבועות שבו נפטר דוד המלך ע"ה (כף החיים תצד - לד) וכן קוראים מגילת רות ללא ברכה.

ישתדל מאוד לעסוק בתורה גם ביום (ילקוט יוסף ח"ה עמוד תמט) וכמו שאמרו רז"ל (פסחים סח, א) "חציו לה' וחציו לכם", ומנהג ישראל לקרוא "אזהרות" שייסד רבי שלמה אבן גבירול וכיו"ב, ויש ללמוד בספר המצוות לרמב"ם עם ביאור והסבר.

ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה בביאור דברי ראשונים ואחרונים והוא סימן טוב לחדש ביום מתן תורה, ואם אינו בר הכי ישתדל לשמוע חידוש שלא ידע קודם וביום קדוש ירבה בלימוד תורה ולא ירבה בשינה אחר שנח מהלימוד של הלילה.

אסור לחמם מים ביו"ט לרחוץ כל גופו אבל חלק מגופו מותר (שו"ע או"ח סימן תקיא - א) וגם מים שהוחמו ע"י דוד שמש ביו"ט אין לרחוץ בהם כל גופו, אבל אם הוחמו מערב יו"ט או במים קרים מותר לרחוץ בהם כל גופו (מועדים כהלכה עמוד ס, ד) ובבית מרחץ אין להתרחץ במים חמים בכל אופן אפילו חלק מגופו (שו"ע תקיא - ס"ק ב: וכף החיים ס"ק כה).

אסור להדליק ולכבות חשמל ביו"ט ומותר להנמיך את להבת הגז בכדי שלא ישרף התבשיל וימנע משמחת יו"ט (שו"ע יביע אומר ח"א סימן לא: איגרות משה ח"א סימן קטו).

מותר לחתוך ביו"ט ירקות דק דק לסלט כדרך שעושים בחול, וכן מותר לקלף על ידי מגרדת פירות וירקות וכן מותר לטחון אוכל במטחנת יד (לא חשמלית) לצורך אכילתו ביו"ט (שו"ע סימן תקד ס"ק יט) וכן מותר לקלף עם מקלף ירקות.

גם ביו"ט חייב לבצוע על לחם משנה וטוב לזמר ולשיר בסעודת יו"ט כמו בשבת וחובה לאכול פת בסעודת החג, בלילה וביום.

יש לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון של יום טוב (שו"ע סימן קפח - ס"ק ה) ואם שכח ונזכר אחר שחתם ברכת "בונה ירושלים" יאמר שם "ברוך... אשר נתן ימים טובים... את יום חג השבועות הזה" (ילקוט יוסף סימן קפח - ח).

בא"י נקרא היום לאחר חג השבועות (שביעי בסיון) "יום אסרו חג" וטוב לנהוג בו קצת שמחה, אכילה ושתיה, ואסור להספיד ולהתענות בו (שו"ע תצד-ג ומג"א שם ס"ק ג וחוק יוסף ט).