מעלת חודש אלול וסגולתו האלוקית בחיי האומה הישראלית

בני ישראל הקדושים, עומדים אנו בחודש "אלול" המרוצה לתשובה ולמעשים טובים, ועלינו לברר על מה יש לשים את הדגש בעבודתו הרוחנית בחודש "אלול"! חז"ל מגלים לנו כי בשם "אלול" טמונות הוראות והנחיות ברורות בעבודת ה׳ הנדרשת במיוחד בימים קדושים אלה והן תורה, תפילה צדקה, תשובה וגאולה.

א.     חודש אלול: תיגבור לימוד תורה

כידוע שרצונו האמיתי של כל יהודי הוא לקיים תורה ומצוות ולהתרחק מעבירות, אלא שיצרו אונסו ועושה מעשים רעים בבלי דעת, ועל כן על היהודי לברוח "לעיר מקלט" שהם "דברי תורה" הקולטים ומצילים את האדם מפני "גואל הדם" שהוא "היצר הרע" המסית את האדם לחטוא ולפשוע ולכן אמרו רז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", כלומר העיסוק בתלמוד תורה מעלה את האדם לדרגות "בן חורין" אמיתי, ופודה אותו ממכאוביו ומיסוריו שהרי "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל,ב) וחודש "אלול" מכפר על השגגות כמו "עיר מקלט", ולכן בחודש זה חייב כל יהודי להגביר "לימוד תורה", להוסיף עוד שעות עיסוק בתורה כי התורה מסוגלת לזבוח את היצרים הרעים, לשרוף ולכלות את המחשבות הרעות "כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב... הרהורי אשת איש, הרהורי דברים בטלים" (אבות דרבי נתן פרק כ) ולפיכך "אלול" הוא זמן טוב ומוכשר להתעלות בתורה ובמחילת עוונות כי קבלת עול תורה מעוררת את האדם לחזור בתשובה ולהתחרט על עוונותיו שלא ישוב עוד לכסלה (ירושלמי ד"ה פרק ד, הל' ח) ובעל ספר"מגלה עמוקות" (דברים נה) מצא רמז לזה ארון, לוחות, ושברי לוחות ר"ת "אלול" כלומר שהתורה והתשובה מונחות בנפש האדם הנקראת "ארון" וסגולת "אלול" ישועה פרטית וכללית.

ב.     תיגבור התפילה

בחודש "אלול", אחים יקרים חייבים לשכלל את "התפילה" בכוונה רצויה, בהכנה מתאימה, בהכנעת הלב והרצון וחכמים מצאו רמז "אני לדודי ודודי לי" (שה"ש ו,ג) ר"ת "אלול", וזה רומז על העבודה הנפשית הנדרשת מהמתפלל בעת התפילה, בשלב הראשוני, היהודי פונה לבוראו ואח"כ בא השלב השני של "ודודי לי" כלומר כל זמן שאדם מתפלל ומכוין לבו לשמים, הקב"ה מקבל תפילתו ומשפיע עליו שפע רב גשמי ורוחני "אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה אלא מבקש שיתפללו הבריות לפניו ויקבלם" (תנחומא וישלח ט). ולכן הבה נזכך מחשבותינו ונתפלל, בכוונה, בשמחה ונשתף עצמנו עם "הציבור" כי תפילה בציבור נשמעת ואינה נמאסת לעולם, וההתחזקות בתפילה מביאה את האדם לשלמות שהרי על ידה אנו חשים קירבת ה' וישועתו, ותפילות חודש אלול משמשות מבוא לתפילות "ימים נוראים" כדי לזכות לחסד ולרחמים ולחיים טובים.

ג.      ריבוי הצדקה והחסד

בחודש "אלול" מחוייבים אנו להרבות בעשיית צדקה וחסד כי "הצדקה" מעוררת את האדם לתשובה כי על ידי הרחמנות והחמלה על הבריות קמה הנפש מנפילתה, מירידתה המוסרית ועולה במעלות רוחניות "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" (שבת קנא,ב) כלומר על ידי החסד, הקיטרוגים סרים מעל הנותן "וצדקה תציל ממוות (משלי יא, ד) "וצדקה מארכת ימיו ושנותיו של אדם" (תנד"א זוטא).

אי לכך בחודש קדוש זה נדבק ברחמנות בחמלה, בהענקה, בנתינת צדקה כי "שלושה דברים מבטלים גזירה קשה - תשובה, צדקה ותפילה" (תענית נ, ב) נתקן את הליקויים הממוניים והפגמים העסקיים בין אדם לחברו ובזה נגרום לרחמי עליון לרחם עלינו, וכתב הרמב"ם (הל׳ תשובה פרק ב, הל׳ ד) "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה׳ בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כוחו וגדולה צדקה שמצלת את האדם מדרך המיתה, מאריכה ימיו ושנותיו ומביאה אותו לחיי עוה"ב (תנד"א זוטא פ"א), ודורשי רשומות רמזו "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ר"ת אלול כלומר באלול צריך לתת מתנות לעניים ומענקים לדלים, להתעטר בחמלה, בחנינה, באורך רוח ובכל המידות הנשגבות הנובעות ממידות ה' הנוסכות צלם אלהים על פניו של האדם כמבואר בספר "תומר דבורה".

ד. אלול: עשיית תשובה      

כתיב בספר "חיי אדם" (כלל קלח א) "באהבת הקב"ה את עמו ישראל הרבה להיטיב עמנו וציוונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא ואף שהתשובה טובה בכל עת, מכל מקום חודש "אלול" הוא מובחר ומוכן יותר שמקובלת תשובתו משאר ימות השנה לפי שימים אלה הם ימי רצון מעת שנבחרנו לעם... ולכן בכל שנה ושנה בחודש אלול מתעוררים הרחמים למעלה, ולכן כתבו הפוסקים שחובה מוטלת על כל אדם ואדם לשוב בימים קדושים אלה ולפשפש במעשינו ובהנהגותינו הפרטיות והכלליות, ולכן נוהגים באלול לתקוע בשופר בכל יום לאחר תפילת שחרית כדי לעורר את העם לתשובה כי "שופר" דהיינו "שפר" מעשיך.

חודש "אלול" הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש הבינה והרצון כי בימים אלה נתרצה הקב"ה לישראל ומחל להם עוון העגל ולכן מזל החודש "בתולה" הרומז לאוירת התשובה וההתעוררות הרוחנית השורים בימים אלה. חודש אלול מסוגל לחשבון נפש, לפשפוש במעשים ולעשיית התשובה ומשום כך מרבים בתחינות, בתפילות בסליחות ובבכי על העבירות שבין אדם לזולת ובין אדם למקום, וכל יצורי עולם מתחרטים ומזדככים לשוב לאיתנם לערוך מאזן שנתי על כל המעשים ולתקנם כי חודש זה הוא חודש הנצחון על היצרים הרעים שבאדם.

ה. חודש הגאולה

בחודש זה נגאל האדם מכיעורו ממעשיו הרעים ושב לישרותו, לטובו ולבוראו שעשאו ישר ונקי, ולכן על ידי התשובה, האדם נגאל וכרמוז בפסוק "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב" (ישעיה כט, כ) כלומר ע"י התשובה מקרבים את הגאולה, את הישועה הפרטית והכללית ע"י כל התיקונים הרוחניים ובפרט ע"י תיקון הלשון, למעט מרכילות, מלשון הרע, מהכפשת שם חברו, להרבות להיטיב לזולת, לכבד את רכושו וזכויותיו, ובזה נזכה לגאולה השלמה התלויה באחדות ישראל, באהבת חינם ובעשיית חסד ואהבת הבריות, ורק מתוך שכלולים אלה נכשיר עצמנו לקראת "ימים נוראים" להיכתב בספר החיים והשלום, ולכן הבה נתאחד כולנו סביב התורה, הצדקה, החסד, התפילה, אהבת ישראל ואהבת שלמות ארצנו שהיא היסוד לקיומנו הלאומי ולחיינו הישרים והמתוקנים כעם סגולה וכעם נבחר כי התשובה בימים אלה היא מקור הברכה לעבודת ה' בכל ימות השנה, ובשכלול עצמנו בימים הנוראים מובטחת לנו שנה ברוכה בגשמיות וברוחניות, שנת נצחון על האויבים הפנימיים והחיצוניים.

חודש "אלול" הוא חודש בו "המלך בשדה": חודש המסוגל לקרבת אלהים, להתעוררות לתיקונים ולשכלולם. בחודש זה הציפיה לגאולה ולביאת "גואל צדק" גוברת בנשמת הפרט והכלל, ובימי אלול כל הבריאה כולה עורגת לשיפור, לרוממות רוח ולעידון היצרים. ולכן יש מי שכתב "אלול" ר"ת "אצפה למשיח ואייחל לבואו", כי גאולת נשמת הפרט ושחרורה מכבלי היצר הרע מובילה לגאולת כלל ישראל ולגאולת היקום (עיין יומא פו,ב).